לאחרונה ייצגתי בתיק שבו עובדת בהיריון טענה שפוטרה בפועל בטרם פנה המעסיק לממונה על לקבל היתר.  לטענת העובדת, לאחר שנערך לה שימוע, המעסיק ביקש ממנה לפנות את דבריה ולא לחזור למקום העבודה והוא ישלם לה עבור התקופה הזאת. המעסיק טען שהוא כלל לא פיטר את העובדת, כי הוא לא פגע

פיטורים שלא כדין זאת סוגיה מורכבת ובתחום ה"אפור" של דיני עבודה. כאשר לא מפרישים לפנסיה כדין, או שלא משלמים את הזכויות כדין, ניתן להתווכח על הסכומים ולהגיע בסופו של דבר לחישוב הזכויות המגיעות לעובד/ת. אולם כאשר מדובר על פיטורים שלא כדין, אין אמת מידה ברורה ונזק שניתן לכמת בצורה מפורשת.

שעות חירום, כמו בזמן מלחמה, או בתקופת הקורונה השפיעה על אופן העבודה של חלק ניכר מאיתנו – השעות, העבודה מהבית, עבודות חלקיות, מעסיקים מרובים, פרטיות, בטיחות ועוד.  המעסיקים ובתי הדין השונים מנסים להתמודד עם סוגיות הקשורות בכך, וזאת למרות שהחקיקה ברובה אינה עדכנית  סוגיה משמעותית שנוגעת להרבה עובדים הייתה ועדיין

מה התנאים לקבלת דמי הבראה? רק עובד אשר השלים שנת עבודה אחת, כלומר התקיימו יחסי עובד מעביד במשך שנה, זכאי לקבל דמי הבראה. במידה והעובד פוטר/התפטר בטרם מלאה שנה ויחד עם ימי ההודעה המוקדמת הוא עובר שנת העסקה, הוא זכאי לדמי הבראה. עם זאת, במידה והמעסיק בוחר לותר על עבודתו

לאחרונה ניתן פסק דין של *בית הדין הארצי* לעבודה בנושא התעמרות במקום עבודה, אשר במסגרתו נפסקו לטובת העובד 300,000 ש"ח! כתבתי בעבר על התופעה שהפכה מזמן למגפה של ממש של התעמרות במקום העבודה והדרך של בית הדין לעבודה להתמודד עמה. מדובר בתופעה שכיחה של מגוון של התנהגויות הקורות בד"כ בין

רוב העובדים בישראל כבר יודעים שאסור להרע את תנאי ההעסקה שלהם. אני משוחח הרבה עם עובדים והיו לי לא מעט תיקים שעוסקים בהרעת תנאים, אבל אני חושב שיש תפישה לא מספיק טובה של העניין וגישה יחסית מקלה למעסיקים שמרעים תנאי העסקה והחוק ופסיקת בית הדין לעבודה לצערי לא מסייעים הרבה