רוב העובדים בישראל כבר יודעים שאסור להרע את תנאי ההעסקה שלהם. אני משוחח הרבה עם עובדים והיו לי לא מעט תיקים שעוסקים בהרעת תנאים, אבל אני חושב שיש תפישה לא מספיק טובה של העניין וגישה יחסית מקלה למעסיקים שמרעים תנאי העסקה והחוק ופסיקת בית הדין לעבודה לצערי לא מסייעים הרבה

שעות חירום, כמו בזמן מלחמה, או בתקופת הקורונה השפיעה על אופן העבודה של חלק ניכר מאיתנו – השעות, העבודה מהבית, עבודות חלקיות, מעסיקים מרובים, פרטיות, בטיחות ועוד.  המעסיקים ובתי הדין השונים מנסים להתמודד עם סוגיות הקשורות בכך, וזאת למרות שהחקיקה ברובה אינה עדכנית  סוגיה משמעותית שנוגעת להרבה עובדים הייתה ועדיין

מה מספר ימי החופשה להם עובד זכאי? אורך ימי החופשה להם זכאי העובד אצל מעסיק אחד או מקום עבודה אחד היא נכון להיום 16 ימים קלנדריים (כולל יום המנוחה השבועי) בעד כל אחת מ-5 השנים הראשונות במקום העבודה, בעד השנה השישית – 18 ימים קלנדריים; בעד השנה השביעית – 21

מהו שכר העבודה? השכר המשתלם לעובד עבור עבודתו ותוספות המגיעות לו על פי חוק/הסכם קיבוצי/צו הרחבה כגון חופשה, מחלה, הבראה, שעות נוספות, נסיעות וכיו’. מה אסור לכלול בשכר? סעיף 5 לחוק הגנת השכר קובע כי ישנו איסור לכלול בשכר שנקבע עם העובד, שעות נוספות כחלק מהשכר וכן פדיון חופשה שנתית

שעות העבודה השבועיות משתנות ממשרה למשרה. עבודות מסויימות דורשות להיות במשרד מ 9:00 עד 17:00 ואילו אחרות מתקיימות במשמרות גם לאורך הלילה. ישנן עבודות שבהן יש לעבוד בשבתות ובחגים ויש כאלו שמחייבות הימצאות כונן זמין. על מנת לשמור על זכויות העובדים, ועדיין להתאים לשוק העבודה ולצרכים של העסקים השונים, נחקקו

אחת השאלות העתיקות בדיני עבודה שעובדים שואלים אותי היא האם "עדיף" פיטורים או התפטרות והאם עדיף "לגרום" למעסיק לפטר (הקישורים מובילים למדריכים מאתר כל זכות). אז ברוב המקרים השאלה האם עובד פוטר או התפטר היא שאלה עובדתית שקל להבין אותה מהסיטואציה. ישנו מעשה מובהק של זימון לשימוע + שימוע +