שעות העבודה השבועיות משתנות ממשרה למשרה. עבודות מסויימות דורשות להיות במשרד מ 9:00 עד 17:00 ואילו אחרות מתקיימות במשמרות גם לאורך הלילה. ישנן עבודות שבהן יש לעבוד בשבתות ובחגים ויש כאלו שמחייבות הימצאות כונן זמין. על מנת לשמור על זכויות העובדים, ועדיין להתאים לשוק העבודה ולצרכים של העסקים השונים, נחקקו

מה מספר ימי החופשה להם עובד זכאי? אורך ימי החופשה להם זכאי העובד אצל מעסיק אחד או מקום עבודה אחד היא נכון להיום 16 ימים קלנדריים (כולל יום המנוחה השבועי) בעד כל אחת מ-5 השנים הראשונות במקום העבודה, בעד השנה השישית – 18 ימים קלנדריים; בעד השנה השביעית – 21

רוב העובדים בישראל כבר יודעים שאסור להרע את תנאי ההעסקה שלהם. אני משוחח הרבה עם עובדים והיו לי לא מעט תיקים שעוסקים בהרעת תנאים, אבל אני חושב שיש תפישה לא מספיק טובה של העניין וגישה יחסית מקלה למעסיקים שמרעים תנאי העסקה והחוק ופסיקת בית הדין לעבודה לצערי לא מסייעים הרבה

לאחרונה ייצגתי בתיק שבו עובדת בהיריון טענה שפוטרה בפועל בטרם פנה המעסיק לממונה על לקבל היתר.  לטענת העובדת, לאחר שנערך לה שימוע, המעסיק ביקש ממנה לפנות את דבריה ולא לחזור למקום העבודה והוא ישלם לה עבור התקופה הזאת. המעסיק טען שהוא כלל לא פיטר את העובדת, כי הוא לא פגע

פיטורים שלא כדין זאת סוגיה מורכבת ובתחום ה"אפור" של דיני עבודה. כאשר לא מפרישים לפנסיה כדין, או שלא משלמים את הזכויות כדין, ניתן להתווכח על הסכומים ולהגיע בסופו של דבר לחישוב הזכויות המגיעות לעובד/ת. אולם כאשר מדובר על פיטורים שלא כדין, אין אמת מידה ברורה ונזק שניתן לכמת בצורה מפורשת.

שאלה שעולה באופן תדיר בתקופה זו היא לגבי היכולת של מעסיק לפטר עובדים ועובדות המצויים בבית בגלל סגירת מוסדות החינוך. באתרים שונים המעדכנים לגבי זכויות עובדים במצב החירום שאנחנו נמצאים בו, מופיע כי לא ניתן לפטר עובדת שנמצאת בבית עם ילדים מתחת לגיל 14. זה נכון, אבל לא לגמרי מדויק.