ביוני 24, הסתיים תיק שבו ייצגתי עובדת שהוטרדה מינית על ידי המנהל הישיר ואחד מהבעלים של החברה בה עבדה.
במהלך השנה האחרונה לעבודתה, הוטרדה הלקוחה שלי חזור ושוב, מילולית ופיזית. מההודעות בין הצדדים, ניתן אולי היה לחשוב שישנה הדדיות והסכמה במערכת היחסים, שכן היא לא הביעה התנגדות מפורשת לפניות שלו אליה, אולם מערכת היחסים הזאת אינה שוויונית. פערי הכוח במערכת יחסי מרות (מעסיק לכפיפה ישירה במקרה זה) מעקרת כל "הסכמה" כזו, שכן העובדת תלויה במעסיק למחייתה. פסיקתו העקבית של בית הדין לעבודה היא כי הנטל להוכיח שיש פה מערכת יחסית אמיתית וכנה היא על כתפי הבכיר במערכת היחסים (המעסיק או הממונה, או בעל השליטה וכיו').
במקרה זה, מערכת היחסים הנצלנית הזאת הביאה לכך שהעובדת הרגישה שהיא לא יכולה להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה, היא סיימה את העסקתה ופנתה אלי שאייצג אותה בתביעה לפיצוי לאחר סיום ההעסקה. למרות טענות שונות ומשונות של המעסיק (ביניהן- למה לא התלוננת קודם לכן…) התיק הסתיים יחסית באופן מהר, בגישור, שבו המעסיק שילם 80 אלף ש"ח כפיצוי.
מי שהוטרדה בעבודתה, או חווה הטרדה, מוזמנת לפנות אליי לייצוג וסיוע.
לקריאה נוספת על ניצול יחסי מרות מאתר כל זכות.