"שוויון" הוא מושג חמקמק ומורכב וספרייה אחת לא מספיקה למלא את  הספרים, המאמרים, החיבורים, החוקים ופסקי דין הנוגעים אליו. אני לא מתכוון לכתוב עליו באופן כללי, אבל אני רוצה להתייחס למושג בהקשר הצר של דיני עבודה. אנחנו רגילים לחשוב על שוויון במונחים של "מגיע לי בדיוק כמו שמגיע למקביל שלי",

אחת השאלות העתיקות בדיני עבודה שעובדים שואלים אותי היא האם "עדיף" פיטורים או התפטרות והאם עדיף "לגרום" למעסיק לפטר (הקישורים מובילים למדריכים מאתר כל זכות). אז ברוב המקרים השאלה האם עובד פוטר או התפטר היא שאלה עובדתית שקל להבין אותה מהסיטואציה. ישנו מעשה מובהק של זימון לשימוע + שימוע +

מה התנאים לקבלת דמי הבראה? רק עובד אשר השלים שנת עבודה אחת, כלומר התקיימו יחסי עובד מעביד במשך שנה, זכאי לקבל דמי הבראה. במידה והעובד פוטר/התפטר בטרם מלאה שנה ויחד עם ימי ההודעה המוקדמת הוא עובר שנת העסקה, הוא זכאי לדמי הבראה. עם זאת, במידה והמעסיק בוחר לותר על עבודתו

פיטורים שלא כדין זאת סוגיה מורכבת ובתחום ה"אפור" של דיני עבודה. כאשר לא מפרישים לפנסיה כדין, או שלא משלמים את הזכויות כדין, ניתן להתווכח על הסכומים ולהגיע בסופו של דבר לחישוב הזכויות המגיעות לעובד/ת. אולם כאשר מדובר על פיטורים שלא כדין, אין אמת מידה ברורה ונזק שניתן לכמת בצורה מפורשת.

מה התנאים לקבלת דמי מחלה? כל עובד שכיר זכאי לדמי מחלה ובלבד שאכן נעדר עקב מחלה. מכאן, שעובד הנעדר עקב מחלה צריך להציג אישור מחלה מקופת החולים אליה הוא משתייך. כאשר מדובר על העדרות עקב תאונת דרכים, מעסיק אינו מחויב בתשלום זה, מכיוון שהפיצוי בגין הפסד ימי עבודה משולם מביטוח החובה

לאחרונה ייצגתי בתיק שבו עובדת בהיריון טענה שפוטרה בפועל בטרם פנה המעסיק לממונה על לקבל היתר.  לטענת העובדת, לאחר שנערך לה שימוע, המעסיק ביקש ממנה לפנות את דבריה ולא לחזור למקום העבודה והוא ישלם לה עבור התקופה הזאת. המעסיק טען שהוא כלל לא פיטר את העובדת, כי הוא לא פגע