רוב העובדים בישראל כבר יודעים שאסור להרע את תנאי ההעסקה שלהם. אני משוחח הרבה עם עובדים והיו לי לא מעט תיקים שעוסקים בהרעת תנאים, אבל אני חושב שיש תפישה לא מספיק טובה של העניין וגישה יחסית מקלה למעסיקים שמרעים תנאי העסקה והחוק ופסיקת בית הדין לעבודה לצערי לא מסייעים הרבה

לאחרונה ייצגתי בתיק שבו עובדת בהיריון טענה שפוטרה בפועל בטרם פנה המעסיק לממונה על לקבל היתר.  לטענת העובדת, לאחר שנערך לה שימוע, המעסיק ביקש ממנה לפנות את דבריה ולא לחזור למקום העבודה והוא ישלם לה עבור התקופה הזאת. המעסיק טען שהוא כלל לא פיטר את העובדת, כי הוא לא פגע

"שוויון" הוא מושג חמקמק ומורכב וספרייה אחת לא מספיקה למלא את  הספרים, המאמרים, החיבורים, החוקים ופסקי דין הנוגעים אליו. אני לא מתכוון לכתוב עליו באופן כללי, אבל אני רוצה להתייחס למושג בהקשר הצר של דיני עבודה. אנחנו רגילים לחשוב על שוויון במונחים של "מגיע לי בדיוק כמו שמגיע למקביל שלי",

שעות העבודה השבועיות משתנות ממשרה למשרה. עבודות מסויימות דורשות להיות במשרד מ 9:00 עד 17:00 ואילו אחרות מתקיימות במשמרות גם לאורך הלילה. ישנן עבודות שבהן יש לעבוד בשבתות ובחגים ויש כאלו שמחייבות הימצאות כונן זמין. על מנת לשמור על זכויות העובדים, ועדיין להתאים לשוק העבודה ולצרכים של העסקים השונים, נחקקו

שעות חירום, כמו בזמן מלחמה, או בתקופת הקורונה השפיעה על אופן העבודה של חלק ניכר מאיתנו – השעות, העבודה מהבית, עבודות חלקיות, מעסיקים מרובים, פרטיות, בטיחות ועוד.  המעסיקים ובתי הדין השונים מנסים להתמודד עם סוגיות הקשורות בכך, וזאת למרות שהחקיקה ברובה אינה עדכנית  סוגיה משמעותית שנוגעת להרבה עובדים הייתה ועדיין

לאחרונה ניתן פסק דין של *בית הדין הארצי* לעבודה בנושא התעמרות במקום עבודה, אשר במסגרתו נפסקו לטובת העובד 300,000 ש"ח! כתבתי בעבר על התופעה שהפכה מזמן למגפה של ממש של התעמרות במקום העבודה והדרך של בית הדין לעבודה להתמודד עמה. מדובר בתופעה שכיחה של מגוון של התנהגויות הקורות בד"כ בין