מה התנאים לקבלת דמי הבראה? רק עובד אשר השלים שנת עבודה אחת, כלומר התקיימו יחסי עובד מעביד במשך שנה, זכאי לקבל דמי הבראה. במידה והעובד פוטר/התפטר בטרם מלאה שנה ויחד עם ימי ההודעה המוקדמת הוא עובר שנת העסקה, הוא זכאי לדמי הבראה. עם זאת, במידה והמעסיק בוחר לותר על עבודתו

לאחרונה ניתן פסק דין של *בית הדין הארצי* לעבודה בנושא התעמרות במקום עבודה, אשר במסגרתו נפסקו לטובת העובד 300,000 ש"ח! כתבתי בעבר על התופעה שהפכה מזמן למגפה של ממש של התעמרות במקום העבודה והדרך של בית הדין לעבודה להתמודד עמה. מדובר בתופעה שכיחה של מגוון של התנהגויות הקורות בד"כ בין

שאלה שעולה באופן תדיר בתקופה זו היא לגבי היכולת של מעסיק לפטר עובדים ועובדות המצויים בבית בגלל סגירת מוסדות החינוך. באתרים שונים המעדכנים לגבי זכויות עובדים במצב החירום שאנחנו נמצאים בו, מופיע כי לא ניתן לפטר עובדת שנמצאת בבית עם ילדים מתחת לגיל 14. זה נכון, אבל לא לגמרי מדויק.

"שוויון" הוא מושג חמקמק ומורכב וספרייה אחת לא מספיקה למלא את  הספרים, המאמרים, החיבורים, החוקים ופסקי דין הנוגעים אליו. אני לא מתכוון לכתוב עליו באופן כללי, אבל אני רוצה להתייחס למושג בהקשר הצר של דיני עבודה. אנחנו רגילים לחשוב על שוויון במונחים של "מגיע לי בדיוק כמו שמגיע למקביל שלי",

אחת השאלות העתיקות בדיני עבודה שעובדים שואלים אותי היא האם "עדיף" פיטורים או התפטרות והאם עדיף "לגרום" למעסיק לפטר (הקישורים מובילים למדריכים מאתר כל זכות). אז ברוב המקרים השאלה האם עובד פוטר או התפטר היא שאלה עובדתית שקל להבין אותה מהסיטואציה. ישנו מעשה מובהק של זימון לשימוע + שימוע +

מה מספר ימי החופשה להם עובד זכאי? אורך ימי החופשה להם זכאי העובד אצל מעסיק אחד או מקום עבודה אחד היא נכון להיום 16 ימים קלנדריים (כולל יום המנוחה השבועי) בעד כל אחת מ-5 השנים הראשונות במקום העבודה, בעד השנה השישית – 18 ימים קלנדריים; בעד השנה השביעית – 21