מהו שכר העבודה? השכר המשתלם לעובד עבור עבודתו ותוספות המגיעות לו על פי חוק/הסכם קיבוצי/צו הרחבה כגון חופשה, מחלה, הבראה, שעות נוספות, נסיעות וכיו’.
מה אסור לכלול בשכר? סעיף 5 לחוק הגנת השכר קובע כי ישנו איסור לכלול בשכר שנקבע עם העובד, שעות נוספות כחלק מהשכר וכן פדיון חופשה שנתית אלא אם יש הסכם קיבוצי אחר.
עם זאת, יש להדגיש כי ניתן לשלם גמול עבור עבודה של שעות נוספות באופן גלובלי כרכיב נפרד, וזאת בהנתן והסדר זה אינו פיקטיבי, אלא נועד כגמול עבור השעות הנוספות שמבצע העובד בפועל. גמול זה מחושב מראש ובהתאם לחוק. יש להדגיש, כי אם מגיע לעובד גמול גבוה יותר מהרכיב הגלובלי, על המעסיק להשלים את ההפרש.
מה אסור לנכות משכר עבודה ומה מותר? המעסיק רשאי לנכות משכר העובד אך ורק ניכויים שמותרים על פי דין – מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות, תשלומים לארגון עובדים (דמי טיפול ארגוני) וכן ניכוי לקופת פנסיה. כמו כן חוב של העובד כלפי המעסיק (שאינו שנוי במחלוקת והוסכם בכתב וכל עוד אינו עולה על רבע השכר) וכן קנס שהוטל על העובד בהתאם לחוק או הסכם קיבוצי. יש לציין כי ניתן לנכות פיצוי מוסכם על עזיבה מוקדמת, או החזר הוצאות הכשרה וזאת רק במידה וישנה הלימה בין עלות ההכשרה לפיצוי המוסכם וכי העובד לא פוטר או התפטר כדין מפוטר (מגבלות בריאותיות, הרעת תנאים וכיו’).
אם כן, ההוראה בחוק מפורשת. מה שלא מותר, אסור. למעסיק אסור לנכות “קנסות” שהוא מטיל על עובדים בגלל חסר בקופה, נזקים שנגרמו במקום העבודה, דמי שימוש בטלפון וכו'. קנס משמעת ניתן להטיל על עובד רק כאשר קיים הסכם קיבוצי המאפשר זאת ובהתאם להוראות אותו הסכם.
כיצד יש לשלם שכר? שכר יש לשלם במזומן, או באמצעות שיק/המחאת דואר, ובלבד שדרך זו הוסכמה על העובד, בחוזה, הסכם קיבוצי או בדרך אחרת ושהמועדים לפירעון יעמדו במועדים הקבועים בחוק לתשלום שכר. מותר לשלם חלק משכר העבודה בשווה כסף – אוכל ומשקאות או בדיור ובלבד שזה יוסכם על העובד. השווי המוערך של אלה לא יהיה גבוה משווי השוק של המוצרים.
למי צריך לשלם את השכר? יש לשלם את השכר במישרין לעובד או, אם העובד נתן הוראה מפורשת בכתב לכך, לבן זוג/הורה/ ילד וכומה מועד תשלום השכר? לעובד חודשי – לאחר תום חודש העבודה. המקובל לשלם ביום הראשון של החודש לאחר מכן. לעובד יומי/שעתי – לאחר מחצית חודש העבודה, אלא אם הועסק בכל החודש ואז יש לשלם כמו לעובד חודשי, לאחר תום החודש.
מהי הלנת שכר? במידה והמעסיק לא שילם את השכר עד ליום התשיעי שלאחר מועד תשלום השכר, יהיה השכר מולן והעובד יכול להגיש תביעה בגין שכר זה ותביעה לפיצויים עבור הלנת שכר.
לאור הוראה זו, חלק מהמעסיקים משלמים את שכר העובד ביום ה-9 של החודש העוקב לחודש העבודה המלא.
פיצויי הלנת השכר יצורפו לשכר שהולן ויהוו חלק ממנו.
חישוב הפיצויים בגין הלנת שכר:
- בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה – פיצוי בסך 5% מהשכר המולן
- בעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – פיצוי בסך 10% מהשכר המולן או לחילופין הפרשי הצמדה לתקופה שבין המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה עבור כל חודש שבתקופה האמורה.
יש לזכור שלתביעה בגין הלנת שכר יש תקופת התיישנות מהירה- לבית הדין לעבודה יש להגיש תוך 60 יום מהיום שבו קיבל העובד את השכר המולן או לחלופין תוך שנה מהיום בו רואים את השכר כמולן.
יש לציין, כי גם את התשלום האחרון של שכר העבודה, הכולל בתוכו גמר חשבון של העובד, יש לשלם במועד בו השתלמה משכורתו של העובד ויחולו על תשלום זה ההוראות הנוגעות להלנת שכר.
מהי הלנת פיצויי פיטורים? יש לצלם פיצויי פיטורים 15 יום לאחר סיום ההעסקה. במידה ומעסיק לא שילם את פיצויי הפיטורים, העובד יהיה זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. אם חלק מפיצויי הפיטורים מגיע מקופות הפנסיה/גמל והעובד מעוניין למשוך אותם מהקופה, על המעסיק לתת לעובד מכתב המשחרר כספים אלה.
אם שולמו הפיצויים לבסוף, הפיצוי עבור ההלנה, יהיה בגובה של הפרשי הצמדה עד למועד שבו שולמו פיצויי הפיטורין.
לאחר 30 יום שבהם לא שולמו פיצויי פיטורים, להפרשי ההצמדה יתווספו 20% על הסכום הכולל הצמדה עבור כל חודש בו לא שולמו פיצויי הפיטורים.
יש לזכור, כי לבית הדין יש סמכות לבטל או להפחית פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, אם ישנן חילוקי דעות באשר לזכות לקבל פיצויי פיטורים, מועד התשלום, או לחוסר בפרטים מהעובד הנוגעים לשיעור פיצויי הפיטורים.
מה אמור להיכלל בתלוש שכר? על העובד לדעת מה משולם לו בכל חודש באופן מפורט ובהתאם לדין. לשם כך, תיקון 24 לחוק הגנת השכר יצר מהפכה של ממש באופן בו מוצגים רכיבי השכר בתלוש השכר ומה אמור להיכלל בו.
ראשית, על המעסיק לנהל פנקס שכר ובו מרוכז שכר העבודה לעובדים ופרטי השכר אשר שולמו להם. בפועל, פנקס זה מתנהל בתוך תוכנות מערכות השכר השונות. מתוך פנקס זה יש להמציא לעובד מדי חודש תלוש שכר.
הרכיבים אשר עליהם להיות מוצגים בתלוש השכר הם: פרטים אישיים של העובד, פרטים של המעסיק הכוללים כתובת ומספר תאגיד/מספר זיהוי, ותק העובד ותאריך תחילת העסקה, פירוט התקופה עבודה משולם השכר, ימי החופשה והמחלה שנוצלו באותו חודש ואלה שנותרו, שכר העבודה הרגיל וגמול עבור שעות נוספות, כולל פירוט מספר השעות הנוספות, פירוט דמי הבראה/חופשה/מחלה ששולמו, החזר הוצאות נסיעה, היקף העבודה/משרה, סך השכר החייב במס, ניכויים מהשכר (באופן מפורט).
תלוש השכר צריך להמסר לעובד עד ליום הקובע, קרי עד ליום בו הוא לכל היותר אמור לקבל את משכורתו, היום ה-9 לאחר מועד תשלום השכר. כמו כן עליו להציג בתלוש זה רכיבים שונים כאמור לעיל.
במידה והמעסיק לא יעשה כן, הוא עובר עבירה פלילית והעובד יכול לתבוע אותו בבית הדין לעבודה על מתן תלושים לא תקינים. אי מתן תלושים המפורטים כאמור, יכול לגרור פיצויים לדוגמא של עד ל-5,000 ש”ח ללא הוכחת נזק, עבור כל תלוש!
יתרה מכך, להנפקת תלוש לא תקין, או לאי הנפקת תלושים כלל, ישנה משמעות ראייתית בבית הדין. ככל שמדובר בתביעה לתשלום זכויות כגון שעות נוספות, הבראה, נסיעות, חופשה וכיו’, הנטל להוכחת תשלום עבור רכיבים אלה עובר למעסיק.
ראוי להדגיש כי תיקון 24 לחוק גם הוסיף הוראה הקובעת את היפוך נטל הראיה בכל הנוגע לגמול עבור עבודה בשעות נוספות (בהגבלה של עד 15 שעות שבועיות, או עד 60 חודשיות), ככל שאלה שנויות במחלוקת בין המעסיק לעובד והמעסיק לא הציג דיווח של שעות העבודה של העובד.
כלומר, במידה ואין דיווח שעות, או שהדיווח אינו תקין בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, המעסיק צפוי לשלם עבור שעות נוספות אלה.