באוגוסט 22, לקראת פתיחת שנת הלימודים וברקע השביתה ומאבק המורים לשכר ראוי, קיבלתי לטיפולי תיק של מורה מהצפון שכבר 10 שנים מלמדת בדרום.
איך זה קורה? ובכן, מסתבר שבעוד שמנהלים ומנהלות זועקים שאין מספיק מורים, ודו"חות על גבי דו"חות מראים חוסר מטורף, זה בכלל לא מתקיים במגזר הערבי.
כן, במגזר הערבי יש עודף של מורים ומכיוון שמספר בתי הספר בצפון ובמרכז מוגבל, מורים משובצים ומועברים רחוק מהבית שלהם. יותר מזה, מורה שמבקשת העברה, או שיבוץ צריכה למלא טופס מקוון והיא מקבלת ניקוד לפי נוהל של משרד החינוך (נוהל שאושר על ידי בית הדין לעבודה) והשיבוץ נעשה לפי אותו ניקוד (הניקוד הוא לפי קריטריונים). מי שמקבלת ניקוד גבוה יותר, יותר סביר שתועבר למקום שביקשה. למה "סביר"? כי בסופו של דבר, זה לפי צרכי המערכת.
עד כאן, יש היגיון מסוים. יש עודף היצע (של מורים) על מיעוט מקומות *במגזר הערבי*. ומה קורה כשהמורה מבקשת לעבור מטעמים רפואיים? פה הנוהל שותק.
במקרה של המורה אותה אני ייצגתי, היא נסעה מידי יום במשך שעתיים לכל כיוון נסיעה. כל יום. במשך 10 שנים.
למורה, שעברה שלוש תאונות דרכים בדרך לעבודה, נוצרו בעיות גב, כתפיים וצוואר והתפתחה פיברומיאלגיה. המורה ביקשה מספר פעמים לעבור ללא הצלחה הוציאה אישורים רפואיים רבים, חוות דעת של רופאים שונים ובכלל זה אישורים מרופאים תעסוקתיים לפיהם יש להפסיק את הנסיעות שלה, לאור העובדה שאלה מחמירות את המצב הרפואי.
אז הגשנו, הפעם יחד, בקשה נוספת למשרד החינוך, כוללת את האישורים הרפואיים. משרד החינוך דחה את הבקשה ונימק בנימוקים של נוהל פנימי, לפיו אפשר לדון בבקשה רק שמדובר במחלה קשה מאוד ונדרשים טיפולים רצופים ליד מקום המגורים ועוד מיני הוראות שלטעמי, אינן בהירות דיו וממילא חסרות תוקף משעה שיש חוות דעת רפואיות והמלצה של רופא תעסוקתי. בקשה זו גם נדחתה, בפעם השנייה ולכן הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה.
בית הדין קבע כי דחיית הבקשה אינה עומדת בקנה אחד עם פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות. הפסיקה קובעת במפורש שיש לערוך התאמות לאנשים עם מוגבלות – מורכבת או לא מורכבת, קשה יותר או פחות. המלצות הרופאים התעסוקתיים מחייבות והמעסיק (במיוחד אם ציבורי) צריך להתאים לפיהן.
התיק הגיש לסיום בשנת 2024 אחרי שנתיים של מאבק. למרות ניסיונות מנהלת אגף כח אדם במשרד החינוך להסביר מדוע מורים עם מוגבלות לא צריכים לקבל עדיפות על מורים אחרים, השופט עמד על כך שהחלטה כזאת לא עומדת בקנה אחד עם הדין, כאשר מה שנקבע זה שהמורה תגיש שוב בקשה ולא תידחה על הסף, כלומר היא תהיה מוחרגת מהנוהל ובמידה ויש תקן תקבל עדיפות לשיבוץ קרוב למקום מגוריה. בעקבות זאת, הצליחה המורה סוף סוף לעבור למקום עבודה בסמוך למקום מגוריה!