מה מספר ימי החופשה להם עובד זכאי? אורך ימי החופשה להם זכאי העובד אצל מעסיק אחד או מקום עבודה אחד היא נכון להיום 16 ימים קלנדריים (כולל יום המנוחה השבועי) בעד כל אחת מ-5 השנים הראשונות במקום העבודה, בעד השנה השישית – 18 ימים קלנדריים; בעד השנה השביעית – 21 ימים קלנדריים; בעד השנה השמינית ואילך – יום נוסף עד ל-28 ימים.
הימים שלא באים במניין ימי החופשה השנתית הם ימי מילואים, שביתה, חופשת לידה, חג, אבל במשפחה וימי הודעה מוקדמת (אלא אם אלה עולים על 14 ימים).
האמור לעיל מהווה זכאות מלאה לימי חופשה. הזכאות המלאה נקבעת בהנחה והעובד עבד לפחות 200 ימים בשנת עבודה קלנדרית (החל מהראשון לינואר ועד 31 לדצמבר). אם לא עבד 200 ימים באותה שנה, הזכאות היא חלקית, באופן יחסי למספר 200.
לדוגמא- עובד עבד במשך 100 ימים בשנה, הוא זכאי ל – 100/200 כפול הזכאות המלאה (חצי מהזכאות המלאה).
אם הקשר המשפטי בין העובד למעסיק לא התקיים במהלך כל השנה הקלנדרית, המספר 200 בנוסחה לעיל, מוחלף במספר 240.
בעיקרון, החופשה היא רציפה, אולם בהסכמת המעסיק ניתן לחלק אותה.
מה התנאים לקבלת חופשה שנתית? לעובד בשכר שעתי/יומי – עבודה במשך 75 ימים רצופים
בשנת עבודה אחת או שתיים (כולל ימי המנוחה השבועית, מילואים, שביתה וכיו’). אם לא עמד בתנאי זה, הוא זכאי לתמורת חופשה בת 4% משכר העבודה; לעובד בשכר חודשי – אין תנאי.
האם ניתן לצבור ימי חופשה? בעיקרון, לא לפי החוק. אולם העובד רשאי בהסכמת המעסיק לנצל רק חלק מימי החופשה, לפחות 7 ימים, ואת היתרה לצרף לחופשה בשנתיים הבאות.
עם זאת, במידה ולא נוצלו ימי החופשה, עדיין על מנת שימי החופשה ימחקו, המעסיק צריך להראות כי ניתנה לעובד האפשרות לצאת לחופשה וכי העובד לא יצא בגלל סיבות התלויות בו.
כמו כן, אם המעסיק אפשר את צבירת ימי החופשה מעבר לקבוע בחוק, ימי החופשה ישארו בצבירה ולא יימחקו.
מי קובע מתי ניתן לצאת לחופשה? המעסיק הוא שרשאי לבחור מתי העובד ינצל את ימי החופש שלו. עם זאת, יש להדגיש, כי על המעסיק להתחשב בבקשות העובד לניצול ימי חופשה במועד הנוח לעובד. ישנם גם מספר ימי בחירה לעובד לחופשה במועדים ספציפיים (למשל, בערב יום כיפור, צום גדליה, ערב ראש השנה האזרחית ועוד). כמו כן יש להדגיש כי המעסיק אינו יכול להוציא לחופשה כפויה כאשר לא נותרו ימי חופשה לניצול. אם המעסיק הוציא לחופשה במקרה כזה, הוא יצטרך לשלם עבור הימים האלה כימי חופשה רגילים
מהו גובה דמי החופשה? כאשר העובד יוצא לחופשה, מורידים את מספר ימי החופשה מהימים שנצברו ומשלמים לעובד בהתאם לגובה השכר הרגיל שלו, כאילו לא יצא לחופשה. לעובד במשכורת חודשית משלמים את השכר הרגיל ולעובד שעתי/ יומי דמי החופשה מחושבים לפי שכרו בשלושת החודשים המלאים האחרונים לעבודתו בחלוקה למספר 90. יש לציין כי המספר 90 (30*3) מחושב לפי ימים קלנדריים (כולל ימי המנוחה).
דמי החופשה משולמים במועד בו משתלם השכר בדרך כלל.
מה קורה בסיום העסקה? האם פודים את ימי החופש? כן. בסיום העסקת העובד, ימי החופש שנצברו במהלך השלוש שנים האחרונות והשנה הקלנדרית בה סיים את העסקתו נפדים באותו הערך של דמי החופשה.
האם מפרישים לפנסיה מדמי החופשה? אכן כן. דמי חופשה ופדיון חופשה נחשבים כשכר עבודה בהתאם לחוק ועל כן יש להפריש מהם לפנסיה. כמו כן, משולמים המיסים הרגילים (הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות).
היכן אני רואה את ימי החופשה שלי? המעסיק חייב לנהל פנקס חופשה בו נרשמים הפרטים ביחד לימי החופשה של כל עובד. כמו כן, בהתאם לחוק הגנת השכר, תשי”ח – 1958 בתלוש השכר עצמו חייבים להופיע יתרת ימי החופשה וימי החופשה שנוצלו באותו חודש.
עד מתי ניתן לתבוע ימי חופשה שלא נפדו? ניתן לתבוע פדיון דמי החופשה עבור 3 שנים אחרונות להעסקת העובד וכן השנה הקלנדרית השוטפת בה עבד. העילה לתביעת פדיון דמי החופשה נוצרת בעת סיום ההעסקה.
באוגוסט 24, הסתיים תיק (שהחל בינואר 2018!) של תביעה ייצוגית בה ייצגתי תובע נגד חברת ריקושט ובה נתבעה החברה על חישוב חסר של צבירת ימי החופשה השנתית בקרב העובדים המועסקים משרות חלקיות. מצורפת כתבה מאתר מעסיקולוג.